16 ביוני 1963 מתכוננים לישיבת ממשלה בעוד רבע שעה. אף אחד לא צופה את ההודעה הבאה.
בן גוריון מודיע שהוא מתכוון להתפטר בישיבה מראשות הממשלה. שהתעייף.
פרשנים תלו את התפטרותו במגוון סיבות ובראשם ויכוחו החריף עם גולדה מאיר ואיסר הראל, שהיה ראש השב”כ, בנושא המדענים הגרמניים שבקשו לפתח נשק עבור הצבא המצרי וויכוח לגבי המשך הפעילות הגרעינית של ישראל. עד כה היו לבן גוריון ויכוחים שונים שניהל, אך הדבר לא גרם להתפטרותו. הפעם דעתו היתה נחרצת ולא היה ניתן לשנות אותה.
ניתוח מאוחר של פעילות בן גוריון הראה כי אכן עייפותו היתה הגורם העיקרי לפרישתו. לאחר שנים רבות של פעילות ציבורית, בתפקידים השוחקים ביותר, אזלו כוחותיו.
לוי אשכול סומן בשנים האחרונות כיורשו של בן גוריון. הוא התכונן לתפקיד הזה ואף העניק ראיון עיתונאי, עוד לפני שידע על פרישתו של בן-גוריון, בו פרס את משנתו המדינית, הפוליטית, הכלכלית והחברתית.
לוי אשכול נבחר לראשות הממשלה
תפקיד ראש הממשלה הוצע לאשכול בטבעיות והוא נבחר במרכז מפא”י פה אחד. אשכול דרש לקבל גם את תפקיד שר הביטחון, בו כיהן גם בן גוריון, אך לא כולם חשבו שהוא האיש המתאים לשאת בתפקיד. אשכול רכש ניסיון ביטחוני רב ושימש גם כסגנו בפועל של בן גוריון במשרד הביטחון. הוא היה מצוי בכל הסודות שקשורים לביטחון המדינה והבהיר לכולם כי מי שירצה אותו בתפקיד ראש הממשלה, יקבל אותו גם בתפקיד שר הביטחון. מכיוון שכולם הסכימו למינויו כראש הממשלה תוך ימים ספורים קיבלו גם את מינויו כשר הביטחון.
אשכול רצה לשמור על יציבות ממשלתו העתידית ולכן למרות שמרכיבים בקואליציה רמו לשנות את הרכבה של הממשלה החדשה ולנצל את השינויים לטובתם, הוא סירב בתוקף לכל שינוי ונתן הוראה לעוסקים במגעים הקואליציונים לעשות הכל כדי לא לשנות מאומה.
הממשלה שהרכיב אשכול היתה ממשלת המשך, אך היו בה גם שינויים בולטים. אשכול קידם בתפקידי הממשלה את חבריו, בני דור הביניים, זלמן שז”ר, גולדה מאיר, פנחס ספיר וזלמן ארן. הצעירים של המפלגה, משה דיין, יוסף אלמוגי ושמעןו פרס, שמרו על תפקידיהם, אך הם חשדו בו שהוא מנסה להרחיקם ממרכז הבמה הפוליטית וכעסו על בן גוריון שנתן לאשכול יד חופשית בהרכבת הממשלה ובעיקר על כך שלא מינה את דיין לשר הביטחון.
אשכול, שידע על מרירותם של הצעירים, שוחח איתם ונתן להם תפקידים כדי לפייסם וניסה למתן את זעמם של חבריו על התקפות הצעירים עליו. היה חשש שה”צעירים” יסיטו את בן גוריון נגדו, אך הוא הניח שלפחות בחודשים הראשונים בן גוריון ישמור על לויאליות ודאג להפגש איתו מידי פעם ולעדכן אותו במדיניות החוץ והביטחון של ישראל.
בתוך שבוע, זמן שיא שלא היה קודם, הרכיב אשכול את הממשלה ברוב של 67 קולות. אשכול הציג את ממשלתו כממשלת המשך שתחתור לשלום ותדרוש משא ומתן ישיר עם שכנותיה והבטיח כלכלה שיויונית וחינוך שיויוני.
26 ביוני 1963. לאחר שקיבלה ממשלתו את אמון הכנסת, פונה אשכול לדגניה ב’ על מנת להדגיש את השורשים מהם ינקה תפיסת עולמו. אשכול משווה את דגניה ל”אהבה הראשונה” שהיא עמוקה מכל האהבות ומחשיב את חברי הקיבוץ לידידיו.
יחסי ישראל ארה”ב
אחד הנושאים הראשונים שאשכול נדרש אליו כראש הממשלה הוא מערכת היחסים של ישראל עם ארצות הברית. בין הנשיא קנדי לבן גוריון היו חילוקי דעות לגבי תוכנית הגרעין של ישראל. אמנם ישראל נחשבה לידידה של ארה”ב במזרח התיכון ובעלת מדיניות פרו-אמריקאית, אבל ארה”ב רצתה גם לשמור על מערכת יחסים קרובה עם ארצות ערב ובעיקר עם אלו שהפיקו נפט. עקב זאת סרבה ארה”ב לבקשות ישראל בנושאים ביטחוניים שונים.
גם לפני תקופת כהונתו כראש ממשלה חשב אשכול שיש לעשות הכל כדי לפתח קשרים עם ארה”ב, הוא עצמו טס מידי שנה לוושינגטון כדי לטפח את הקשרים האלה. אשכול ראה את הקשרים מתהדקים עם צרפת, אך חשב שישנה סכנה כי הצרפתים יהפכו את עורם ויהדקו את הקשרים עם מדינות ערב.
כשעלה קנדי לשלטון הוא חיזק את הקשרים עם ישראל מתוך שאיפה לצמצם את הפצת הנשק הגרעיני. במסגרת המגעים בין ארה”ב לישראל דרש קנדי מבן גוריון שישראל תעצור את פיתוח הנשק הגרעיני ותסכים לקיים פיקוח בינלאומי על הכור בדימונה. הרוסים אף רמזו לקנדי, שאם ישראל לא תעצור את פיתוח הנשק שלה, יאלצו הם לעזור למצרים להשיג גם היא נשק כזה.
בן גוריון ניסה לעכב את דרישות הפיקוח ולנהל עליהן משא ומתן. קנדי כבר עמד לשלוח אגרת מחאה חריפה לישראל, אך בדיוק אז התפטר בן גוריון מראשות הממשלה. עכשיו הגיעה הסוגיה לפתחו של אשכול.
קנדי לא המתין זמן רב וכבר עשרה ימים לאחר שהושבע אשכול לראשות הממשלה, שב ודרש מישראל לאפשר ביקור של פקחים בכור. אשכול, המתון, לא מיהר להשיב וביקש להמתין עד שילמד את הנושא לעומק.
אשכול בתפיסתו, הסכים עם בן גוריון על הצורך שיש למדינת ישראל בנשק גרעיני, הוא האמין כי מדינות ערב רוצות להשמיד את ישראל ויעשו זאת אם תהיה להם האפשרות. עם זאת חשש כי מציאות של נשק כזה בידי ישראל יגרום גם למדינות ערב להתחמש בו, דבר שיסלים את הסכסוך, וכן חשש גם מן הנטל הכספי הכרוך בפיתוח הגרעיני.
אחרי התיעצויות הכריע אשכול, הוא עמד על זכותה של ישראל לפיתוח נשק גרעיני וביקש כי דבר זה לא יעכיר את היחסים בין ישראל לארצות הברית. הוא הסכים לקביעת תאריך לביקור הפקחים, אך לא התחייב לגבי ביקורים בעתיד. כמו כן הבהיר שלא יתנגד לשתף את ארה”ב בתוכנית הגרעין של ישראל, בתנאי שזו לא תעביר את המידע הלאה ותשמור על עמימות המידע בנושא.
לאחר שישב את המחלוקת הזאת עם ארצות הברית, שב אשכול והעלה נושאים נוספים ובקשות הנוגעים לביטחון ישראל ולאספקת נשק מארה”ב.
נסכם את תחילת פעילותו של אשכול כראש ממשלה בשני צעדים דרמטיים.
בתחום הפוליטי הפנימי, קידם את בני דורו, שנדחקו לשוליים, ובנה איתם את הממשלה.
בתחום יחסי החוץ של ישראל, שיתף פעולה עם ארה”ב תוך המשך פיתוח תוכנית הגרעין של ישראל.
אין ספק, שאשכול הביא חשיבה שונה משל קודמו והנהיג פעילות אחרת בפנים ובחוץ.
